פסק-דין בתיק ע"א 27486-01-11

מבוא ועובדות

1.         לפני ערעור על פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בהיעדר בקשת רשות להתגונן, ביום 20.10.2010 על ידי כב' הרשם לרנר, בבית משפט השלום בכפר סבא. ביום 2.12.2010 נדחתה בקשה לביטול פסק הדין. במסגרת הערעור מתבקש בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין והשבת הדיון בתובענה לבית משפט קמא.

2.         בין הצדדים נערך ונחתם הסכם לביצוע עבודות אלומיניום מיום 9.7.2008. במסגרת ההסכם סוכם כי עלות עבודת האלומיניום תעמוד על סך -.70,000 ש"ח כולל מע"מ, כאשר המשיבים יקבלו לידיהם 30% עם חתימת ההסכם והיתרה בסיום העבודה.

אין מחלוקת כי במועד החתימה נמסר למשיבים סך של -.24,255 ש"ח כנגדם נמסרה חשבונית מס' 143. המשיב 1 מסר שיק אישי שלו לביטחון בסך 20,000 ש"ח.

3.         המשיבים הוזמנו בחודש מאי 2009, או בסמוך לכך, כדי לבצע את עבודות האלומיניום. כאשר הסתיימו העבודות, סירב המערער לשלם את יתרת התשלום בגין העבודה, בטענה שלא הסתיימה, שכן לא הוחלפו חלונות ביתה של אמו. המשיבים הודיעו למערער כי עבודה זו לא נכללה במסגרת ההסכם ביניהם, ומשכך היא כרוכה בתשלום נפרד. המערער סירב לשלם את יתרת הכספים, מבלי שטען לטיב העבודה שנעשתה עבורו.

הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים והכרעות בית המשפט

4.         המערער פנה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר הביטחון שהופקד על ידי המשיבים בידיו בחודש אוקטובר 2009. במסגרת הליך זה הגישו המשיבים התנגדות לביצוע השטר. במסגרת דיון שהתנהל בפני כב' הרשמת נוס ביום 19.10.2010 ניתנה למשיבים רשות להתגונן ונקבע כי התיק יועבר להליך של תביעה בסדר דין מהיר.

5.         ביום 23.5.2010 הגישו המשיבים כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערער בסך           של -.55,862 ש"ח

6.         ההליכים בין הצדדים התנהלו הן בלשכת ההוצאה לפועל והן בבית משפט השלום במקביל, בפני מספר מותבים.

7.         במסגרת ההליך האזרחי, הגיש המערער בקשות מלוות בתצהיר למחיקת כותרת התביעה ודחייתה על הסף, בטרם יגיש בקשת רשות להתגונן. משבקשותיו האחרות נדחו, והוא לא הגיש בר"ל, ניתן פסק דין כנגדו, הוא נשוא הערעור.

8.         לאחר מתן פסק הדין פנה המערער בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, לרבות מתוך חובת הצדק. בית המשפט דחה הבקשה, תוך שבמקביל מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל הליך התנגדות לביצוע שטר הביטחון.

טענות המערער

9.         המערער טוען כי על בית המשפט להפעיל סמכות רחבה המוקנית לו ולאפשר למערער יומו בבית המשפט, שעה שהמערער לא זילזל בהליך השיפוטי ולא הקל בו ראש, אלא פעל במסגרת הליכי ההוצל"פ ובקשות קודמות להגשת הבר"ל לשם שינוי כותרת ומתן ארוכה להגשתה.

10.       עוד טוען המערער כי השבת התיק לבית משפט קמא לא יפגע במשיבים, שעה שמדובר בהליך בסדר דין מקוצר ולטענת המשיבים הם מחזיקים בראשית ראיה לחובות המערער כלפיהם, אותה יוכלו לשוב ולהציג במסגרת הליך שיפוטי, אם וככל שיתנהל. לטענתו, האמור בכתב התביעה אינו אמת, והכספים שלכאורה יש לשלם, שולמו למשיב במזומן, והתנהלות המשיב עתה עולה כדי  מעשה תרמית והונאה. טענת התשלום במזומן, דורשת הליך עיקרי ומלא לשם הוכחות, חקירת עדים ובעלי דין ובדיקת מסמכים.

עוד בעניין זה טוען המערער כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת הגנתו, ודי בהם כדי לקבל את הערעור. הוא מביא כראיה לכאורה את התנהלות המשיבים שלא הגישו כל דרישה לתשלום קודם להגשת התובענה, העובדה שהם לא משמשים מתקין מורשה של חברת "קליל", והותרת שטר הביטחון בידי המערער, שהרי אם הסתיימה העבודה כיצד לא נדרש שטר זה. ראיה נוספת שאותה מבקש המערער להציג היא מכתב מיום 21.7.09 בו מציין המערער כי המשיב טרם סיים את העבודה ולכן לא זכאי לכספים הנטענים על ידו. לטענת המערער, מדובר בראיה בכתב שלא נסתרה.

11.       המערער טוען לשיקולי צדק, שכן לטענתו, נפל פגם בהליך ובדרך בה ניתן פסק הדין, שכן נכון היה להיעתר לבקשות הארכה ולו מהסיבה שהתנהל במקביל הליך לביצוע שטר, שקשור קשר הדוק עם ההליך האזרחי המקוצר. במסגרת הליך ההתנגדות ניתנה רשות להתגונן, ועל כן היה מקום לאחד את כל הדיונים לדיון אחד.

12.       טענה נוספת הינה כי השארת פסק הדין בעינו, עלולה להביא למצב של פסיקה סותרת בין ההליך האזרחי וההליך בלשכת ההוצל"פ.

תגובת המשיבים

13.       המשיבים טוענים כי להודעת הערעור לא צורף פסק הדין עליו מערערים, בניגוד לתקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי"), ודי בכך כדי להורות על דחיית הערעור. מלבד פסק הדין נטען כי לא צורפו החלטות מהותיות אחרות. לטענת המשיבים, הדבר מוכיח את התנהלותו המזלזלת של המערער, לאורך כל ההליכים המתנהלים בין הצדדים.